להופיע בחיים שלך באמת
לפעמים הכול מתפקד, ובכל זאת נעלם החשק. מה שפעם היה תשוקה הפך לגלילה עם הפסקה בין לבין כדי להתבאס על עצמנו. אני מלווה אנשים לחזור להרגיש, לבחור ולעשות, עם פחות התנגדות ויותר נחת.
איך אני יכול לעזור?
איפה אתה עכשיו?
בחר את מה שהכי קרוב, ותראה אם זה מדבר אליך.
כשהכול מתפקד, ובכל זאת נעלם החשק
על פני השטח הכול בסדר. יש עבודה, קשרים ושגרה, אבל בפנים יש מין שקט מוזר, כאילו מישהו כיבה איזה מתג. מה שפעם אולי הדליק אותך, עם הזמן הפך למשימה מבאסת.
אני אוהב לחשוב שהחשק לא באמת נעלם, אלא רק מתחבא מתחת לעייפות, לפחד לאכזב, או לאמיתות שלא אמרנו לעצמנו כבר הרבה זמן. עצלנות, עייפות ודחיינות הן לפעמים פשוט הדרך של הגוף להגיד שמשהו כאן לא מדויק.
בהקשר, מבחינתי המטרה היא לא לדחוף אותך "להתעורר", אלא לבדוק יחד מה מכסה על החשק, ולפנות לו את הדרך, צעד אחר צעד, עד שיחזור.
הצלחה הוליסטית
המילה הוליסטי מגיעה מהמילה holos ביוונית, שפירושה 'שלם'. הצלחה מפרספקטיבה הוליסטית היא בהכרח שגשוג של כלל המערכות.
מזווית קפיטליסטית-מודרנית, מספיק שאדם ירוויח המון כסף ממשהו בשביל שנגיד שהוא "הצליח". אבל האמת היא שיכול להיות שיש לו חרא של חיים ומערכות יחסים, והוא בכלל שונא את עצמו.
זה שגדלנו לתרבות שבה כסף יותר חשוב מסיפוק ביום-יום, מוביל הרבה מאוד אנשים לרצות להימנע מעשייה, ומתוך זה להימנע מלפתח שגרה כיפית שמעוררת בהם חשק להתעורר בבוקר.
אני בעצם אומר שהחיים שלנו לא שווים כלום אם אנחנו רק עסוקים בלמלא אחר משימות שלא בא לנו לעשות. ושהדרך להחזיר את החשק היא לדאוג שיהיו לנו יותר משימות שאנחנו רוצים לעשות, ושנרגיש יותר אהבה ונינוחות בתוך עצמנו.
כשאתה רוצה לעשות יותר, מבלי שזה ירגיש כמו להתעלל בעצמך
לרובנו ברור מה כדאי לעשות כדי להיטיב עם עצמנו: ספורט, לאכול טוב, לגלול פחות, או סוף סוף להרים את הפרויקט ההוא. ובכל זאת, זה לא קורה. ברוב המקרים, תגיע ביקורת כמו: "אני לא עושה מספיק", "אני חייב להתחיל לזוז", "איך אני אמור להגיע לאנשהו אם אני לא מסוגל אפילו ל…"
הבעיה היא שזה לא עוזר לפתח כוח רצון יציב ובריא. כשמשמעת נבנית על לחץ ואשמה, היא מחזיקה כמה ימים ונשברת. כדי שזה יחזיק, צריך לרתום לזה גם את הגוף והלב, ככה שגם שגרה מלאה במשימות תרגיש כמו בחירה בעצמך ולא כמו עונש.
איך זה נראה בתהליך איתי
אני יוצא מנקודת הנחה שאנחנו רוצים להיטיב עם עצמנו, פשוט לפעמים אין לנו בדיוק את הכלים. אנחנו רוצים שיהיה לנו נעים ושקט, אז יוצא שאנחנו מעשנים וגוללים מלא במקום לדאוג לעצמנו.
נקודת ההנחה הזאת גורמת לי לחשוב בתהליכים שאני מעביר בעיקר על שני דברים:
1. לקדש שיח פנימי מיטיב ואוהב. גם אם מישהו עכשיו בוחר לראות טלוויזיה כל היום, זו הבחירה שלו, ואין שום סיבה לתקוף את עצמו בגלל זה.
2. כשיש תחושת ריבונות בריאה וחוויה של "אני לא חייב", אפשר להתחיל לדבר על מה רוצים. ומהמקום הזה לפנות לתשוקה את הדרך מפצעים וחסמים, ככה שיהיה לה מקום להוביל אותנו אל עבר שגרה ועשייה מיטביות, מתוך אהבה לעצמנו ולחיים.
כשאתה רוצה ליצור יותר תוכן, או ליהנות יותר מתהליכי יצירה
בין אם אתה יוצר ומוחק מיליון פעם, ובין אם אתה מצליח לפרסם אבל כל לייק מרגיש כמו אוויר לנשימה, אפשר להתרווח הרבה יותר מול להיראות ולהתבטא בסושיאל.
אין לי את הסוד למלא לך את האינסטגרם. יש לי 500 וקצת עוקבים בעצמי. כן היו לי פוסטים שהגיעו לחצי מיליון איש, ויצרתי מאות פוסטים וסרטונים. מה שכן, מצאתי כלים שעזרו לי להרגיש יציב גם כשאין לי לייקים, גם בתקופות שאני פחות מרגיש על גג העולם, בין אם בזוגיות ובין אם באינסטגרם. ליוויתי לא מעט אנשים בשנים האחרונות ליהנות מיצירה ולהתייצב רגשית מולה, ככה שהתוכן יהיה ביטוי של האמונה בעצמך, ולא מבחן של הערך שלך.
בעיניי, ליצור תוכן ולהשפיע זה להפוך למנהיג של משהו. ואם הרעיון הזה מדבר אליך, הוא ללא ספק אפשרי גם לך.
למה אני לא נהנה מיצירה כרגע?
השאלה החשובה כאן בעיניי היא: למה אני לא נהנה מיצירה כרגע? לרוב התשובה לזה תהיה קשורה במחשבות כמו "אני לא מספיק", "אני כישלון" וכן הלאה, שצובעות תהליכי יצירה בפרקים ארוכים מדי של הלקאה עצמית, עם קצת יצירה בין לבין.
אני בעצם אומר שהדרך להפוך תהליכי יצירה למהנים וממלאים יותר היא: א' — לבדוק מה אפשר לשפר ולדייק ברמה הטכנית. וב' — לאהוב את עצמנו בטירוף, ככה שיהיה לנו כיף איתנו לאורך התהליך.
כשלהביא את עצמך באמת מרגיש לא אפשרי
לפעמים זה להגיד כן כשאתה רוצה להגיד לא. לשתוק בוויכוח כדי לא לעשות סצנה, או אפילו להשקיע אקסטרה כדי שהפוסט יהיה סופר פוליטיקלי קורקט, וזה כבר גורם לו לאבד צבע. אם זה המצב, זה רק הגיוני שמשהו בך מרגיש שאתה נשאר בחוץ.
בזוגיות, מול חברים, בעבודה או ברשת: היכולת להגיד בפה מלא מה אתה רוצה, ועל מה אתה לא מוכן להתפשר, היא לא תכונה שנולדים איתה. היא משהו שמתרגלים. ואפשר ללמוד לעשות את זה בבגרות, בלי לפגוע בקשר או בקרבה.
אמונה עצמית וביטחון הם דברים שמתרגלים
יש מיליון כיוונים לעבודה הזאת, וכל אחד צריך איזון קצת אחר. אבל כך או אחרת, תמיד אפשר לשים לב מתי הפחד מנהל אותנו, וללמוד להתנהל מתוך יותר אהבה וביטחון. יש עשרות כלים ותהליכים מחשבתיים שאפשר ליישם ביום יום כדי לעזור לעצמנו להביא יותר אמת, יותר אותנטיות ויותר משחקיות אל כל אחד מהקשרים שלנו. מהקהל באינסטגרם, ועד הבת זוג שלנו או הדודה המוזרה ההיא.
מניסיוני, אמת בהכרח הופכת קשרים לטובים ומדויקים יותר, גם אם היא עלולה להביא לסיומם. להתרווח בביטוי שלנו בעולם זה ממש לעשות מקום למי שאנחנו, ככה שנוכל ליצור את החיים שאנחנו רוצים.
מבחינתי, זה אחד הדברים העיקריים לעבוד עליהם כשאני חושב על להרגיש יותר שייכות וביטחון בתוך הקשרים, העשייה והיום יום.
כשכסף מרגיש כמו חרדה
חרדה כלכלית לא תמיד קשורה למצב בחשבון. יש אנשים עם הרבה כסף שלא נרדמים בלילה, ואנשים עם מעט שישנים ממש טוב. יש מי שבודק כל הוצאה קטנה, ומרגיש שכל החלטה כספית היא מבחן, ומי שיבזבז בלי לשים לב וירגיש שהכסף שלו לא אומר עליו כלום.
לכל אחד מערכת יחסים ייחודית ומורכבת עם כסף, אבל יש אמיתות שנכונות לכולם.
אם יש בעיה כלכלית אמיתית, היא צריכה לקבל מענה אמיתי, כמובן. מה שאני רואה לנכון בדרך כלל (ואני לא יועץ פיננסי) הוא ליצור כמה שיותר בהירות, לנהל תקציב, לדאוג לחסכונות, ולקחת את כל האחריות שאפשר, כדי לדעת איזה חלק מהחרדה והלחץ הוא פשוט רגש. ואז אפשר להתפנות לעבוד עם החרדה הכלכלית כמו עם כל רגש אחר, כי ברגע שמתנהלים באחריות, זה כל מה שזה.
אדם עשיר
כשאני מדמיין אדם אהוב, אני חושב על אדם אוהב. כשאני חושב על אדם עשיר, אני רואה אדם שופע יצירתיות, קבלה ואמונה. ואדם בטוח הוא כזה שלמד להתמודד בענווה עם חוסר הוודאות והשליטה בחייו.
גם אם אותו האדם יהיה מוקף באנשים, כסף וודאות לגבי העתיד, אין זה מעיד בהכרח שירגיש אהוב, עשיר ובטוח. מה שמגדיר את איכות החיים שלנו הוא איכות החוויה הפנימית, ולא שליטה על המציאות החיצונית.
ועדיין, רווחה לעולם לא תתאפשר על ידי נטישה של הצרכים הארציים והחומריים שלנו. הדרך היא זו שבה אדם שוזר את צרכיו הרגשיים אל תוך השגרה, הקריירה והיחסים היום-יומיים שלו.
כשהשגרה שלך לא מרגישה שלך
אם אתה קם, עושה את מה שצריך והולך לישון; הימים עוברים, ומשהו בך מרגיש שזה לא בדיוק החיים שבחרת, עדיין אפשר ליצור משהו אחר.
לפעמים זה יכול להיראות כאילו הבעיה היא בחיים עצמם: בעבודה, בעיר, באנשים. ולפעמים זה באמת נכון. עם זאת, הרבה פעמים, גם כשמחליפים את הנסיבות, התחושה חוזרת. כי מה שחסר הוא לא שגרה אחרת, אלא יחס אחר לעצמך בתוכה.
שגרה שמרגישה שלך נבנית מהדברים הקטנים: איך אתה מתחיל את הבוקר, למה אתה אומר כן ולמה לא, ואיך אתה מדבר לעצמך כשמשהו לא הולך. כשיותר מהבחירות שלך מתחילות לשקף את מי שאתה, גם הימים יתחילו להרגיש יותר שלך.
שיטת הדרך
השיטה שלי מתחילה בלצאת מנקודת הנחה שהטעם של היעדים שנשיג יהיה הטעם של הדרך שבה נלך.
בהקשר, המטרה מבחינתי היא לצאת כמה שיותר מהר מהסיפור שבו האושר שלנו מחכה לנו ברגע שנשיג את כל מה שנרצה ונוכל סוף כל סוף לנוח — ולהתחיל להיות מאושרים כבר היום.
הכול מתחיל ונגמר בשגרה והרגלים; והמטרה היא להפוך אותם, לא משנה איפה אנחנו נמצאים כרגע, לדבר שמסב אושר בחיינו. וזה באמת מסתכם בליצור הרגלים שייטיבו עם בריאותנו הנפשית, הקהילתית והכלכלית, כבר מהיום. זה הכול.
עצלנות, דחיינות וחוסר מוטיבציה הם מנגנוני הגנה בריאים,
ותחתיהם מחכה חשק, חיבור וכיוון.
איך אפשר לעבוד איתי?
מטרת העל של פגישות אישיות איתי היא לתת כלים כדי למצוא וליצור בהירות. או במילים אחרות, למצוא שקט שמתוכו יהיה ברור מה הדבר שמתבקש כרגע, בין אם בהקשר של הצמיחה האישית, הזוגית או העסקית שלך.
ליצור שגרת חיים של הגשמה ובריאות. תהליך קבוצתי לגברים, שישה מפגשים.
אם אתה צריך עזרה להחליף הרגלים רעילים כמו גלילה, פורנו וג'אנק-פוד בכאלה בריאים כמו ספורט ויצירה, זה המקום בשבילך אח שלי; כנס לראות
תהליך עומק של חודש למי שרוצה ליצור תוכן כדי להשפיע, לפתח את החיבור האישי לקהל ולעשות את זה בלי לוותר על ליהנות מכל רגע מהדרך.
נצלול יחד לכלים שונים לתהליכי יצירה, ברמה הטכנית והרגשית, ובעיקר נהפוך יצירת תוכן לשער, דרכו תוכלו לגדול כאמנים ומנהיגים.
רק מזכיר שההרשמה לתהליך הזה סגורה כרגע.
אפשר להשאיר פה פרטים כדי לקבל תזכורת לקראת המחזור הבא.
קח אותי לדף בכל זאתלהשאיר פרטים, ואני אחזור אליך
תספר לי קצת על הגישה שלך
לא מוצא את עצמך ברשימה? זה כמובן לא כל מה שאני עושה, אלא פשוט הנושאים הכי נפוצים. ללא ספק נעבוד עם כל מה שתרצה שנתמקד בו.
אם אתה חושב לעצמך משהו כמו...
מה זה שיחת היכרות?חינם|עד 30 דק׳|בלי התחייבות
מה אומרים מי שעבדו איתי
„אנליזה עמוקה ששומרת על החום והחיבור”
„תוך פחות משעה הצלחנו לפרק את התמונה, לייצר הבנה ובהירות”
„החזיר אותי לתנועה ונתן לי תקווה ואמונה. עכשיו יותר ברור לי לאן אני הולך”





















מי אני?אהלן :) אני בניה. אני מלווה אנשים לחיים של רווחה פנימית, אהבה עצמית ובהירות, כדי ליצור ביטחון לקבל החלטות בריאות ומיטיבות יותר, בכל המישורים.קרא עודסגור
אהלן :) אני בניה. אני מלווה אנשים לחיים של רווחה פנימית, אהבה עצמית ובהירות, כדי ליצור ביטחון לקבל החלטות בריאות ומיטיבות יותר, בכל המישורים.
אני מטייל בארץ ובעולם כבר 5-6 שנים. בשלוש השנים האחרונות אני מלווה אנשים באופן מקצועי, וממשיך לטייל כנווד דיגיטלי.
אני מטפל, מורה, מנחה, יזם, מוזיקאי ונווד, ועוזר גם למלווים שלי לבנות חיים שיש בהם מקום לכל הכובעים שהם רוצים לעצמם.
הדרך שליבגיל 17 נשרתי מהתיכון, עזבתי את הבית, עברתי למדבר והתחלתי ללמוד ברידמן.קרא עודסגור
בגיל 17 נשרתי מהתיכון, עזבתי את הבית, עברתי למדבר והתחלתי ללמוד ברידמן.
אחרי אותה שנה הבנתי שאני רוצה לצאת לטייל בעולם, וניסיתי לחסוך לזה כסף. כמו ילד בן 18, עבדתי בכל מה שמצאתי: מטבחים, עבודות עץ והגברה. וסבלתי מכל שנייה. לא החזקתי בשום דבר יותר מכמה שבועות. אז החלטתי לטוס בלי.
מעצם היותי נער מרדן 'ואנרכיסט' שלא רוצה לעבוד, החלטתי שכסף זה חרטא, דבר מלוכלך שמתעסקים בו רק אנשים חמדנים, ושעדיף לי לחיות מהמינימום האפשרי מאשר לסבול כל כך הרבה בשבילו.
חשבתי שלהימנע מכסף יהפוך אותי לאדם חופשי.
ההחלטה הזאת הובילה לצמצום עצמי שפגע קשות באיכות החיים שלי ובדימוי העצמי שלי, ומצאתי את עצמי מסתובב בעולם כשאני חוסך על ארוחות כדי לסגור את החודש.
תמיד היו פער ומבוכה. לא היה לי כסף לאירועים, לנסיעות ולמסעדות, וזה תמיד השאיר אותי קצת מאחור ביחס לאנשים שאיתם טיילתי. המבוכה והפערים האלה העצימו את הבדידות בחיי. אני ממש זוכר את עצמי בודק את כמות הבננות שקניתי לארוחת בוקר ב-7 שקל, כדי לוודא שלא הוצאתי יותר מדי. ושפל המדרגה של התקופה הזאת גרם לי להבין שחייב לקרות שינוי, ומהר.
באותם ימים בדיוק עברתי להתארח בקהילה אקולוגית בדרום מקסיקו. עשיתי בדיוק את מה שחלמתי עליו: חייתי בטבע עם אנשים טובים, גידלתי אוכל וניגנתי שעות כל יום. ועדיין סבלתי, שנאתי כל רגע. סבלתי מלקום כל בוקר ולעשות את אותם הדברים, שנאתי שאני צריך עדיין לעשות משימות משעממות.
ושם הבנתי שהבעיה היא לא בחיים שאני חי. לא כשאני עובד כטבח ולא כשאני בקהילה במקסיקו. הבעיה היא היחס שלי לעצמי ולחיים: זה שאני לא מסוגל להוביל אותי לעשות דברים מתוך אהבה, הקושי לקבל אותי ולאהוב גם את המגבלות והקשיים שלי. הבנתי שמה שגורם לי לשנוא את השגרה שאני חי כל פעם מחדש, זה שעדיין לא למדתי לאהוב את עצמי ולהפוך את השגרה שלי לביטוי של האהבה הזאת.
עם השנים התבגרתי והבנתי שכסף הוא רק כלי, ושהוא יהיה מה שאהפוך אותו אליו. הבנתי שלאהוב את עצמי זה להרוויח כסף כדי לחיות חיים בריאים, פיזית, נפשית וחברתית, ושיושרה זה להשתמש בכסף כדי לעשות טוב בעולם. במקביל הבנתי שאם אני מבקר את האנוכיות הקפיטליסטית שמנחה את העולם כרגע, אני יכול לעשות דברים אחרת. וזה הנחה אותי לשאול איך אפשר להרוויח כסף ביושרה, בצורה שמחזקת אחרים ומחזירה לעולם את מה שאני מקבל ממנו.
ובאמת כך קרה.
לא ניצלתי מהצורך במשמעת ובמשימות משעממות, אבל ללמוד להגיע אליהן מתוך אהבה שינה את כללי המשחק. עברו שנים, ואני עדיין מטייל בעולם. אבל היום יש לי כסף כדי לחיות בשפע שאני ראוי לו, ואני מרוויח אותו מלתמוך באנשים לחיות חיים בריאים יותר, לעצמם ולעולם.
אז מה שאני עושה היום הוא בעיקר זיקוק של כל מה שהאתגרים שלי לימדו אותי. עיקר העשייה שלי הוא להפוך את השגרה של המלווים שלי לכזאת שתבטא את האהבה שלהם לעצמם ולעולם: שהמשימות היום-יומיות יהיו ביטוי של הייעוד והתשוקה שלהם, ושהדרך שבה הם עומדים באתגרים תהיה מתוך אהבה שמעודדת אותם לצמוח ומוסיפה לרצון לקום בבוקר.
אני מגיע לכל פגישה קשוב, פתוח וסקרן, ומתבונן לעומק איפה יש עבודה רגשית לעשות, איפה צריך לדייק ומתי צריך לעצור. וכשמשהו לא קורה, זה לא כישלון, אלא מידע. רק צריך להבין טוב יותר למה: אם האתגר הרגשי גדול מדי כרגע, או שפשוט צריך לדייק מתי ואיך משימות משתלבות בלוז.
מה למדתי?הכשרות מקצועיותהנחיית קבוצות · טיפול זוגי · NLP · רפלקסולוגיהקרא עודסגור
טיפול זוגי מבוסס מובחנות הוא גישה שפיתח אמתי מגד, מטפל זוגי ומשפחתי וראש התוכנית להכשרת מטפלים משפחתיים וזוגיים בתל חי, בהמשך לעבודתם של מוריי בואן ודיוויד שנרך.
מובחנות היא היכולת להישאר נאמן לעצמי בתוך קשר משמעותי, תוך התחשבות באחר. לפי הגישה, אנשים מובחנים יותר חווים תשוקה עמוקה יותר לאורך זמן, והזנה של התלות ההדדית אחד בשנייה היא דווקא מה שמכבה אותה.
ראויות היא לא תכונה שנולדים איתה, אלא עמדה שבוחרים בה: כשאני פועל מתוך יושרה פנימית, אני מרגיש ראוי לאהבה, לתשוקה ולשפע. עם הזמן, ההתנהגות הזאת תתרום להתפתחות של תחושת עצמי בוגרת, מבוססת ובריאה.
בשונה מגישות שמבוססות על הכלה וויסות הדדיים, כאן מעודדים כל אחד מבני הזוג לקחת אחריות על עצמו ולהיות אותנטי לחלוטין בתוך הקשר.
לימים, אלה רעיונות שהשפיעו על התפישה שלי על התפתחות אישית, זוגית והצלחה עסקית.
ועוד מאות שעות של סדנאות, קורסים, ריטריטים, ייעוץ, טיפול והתבוננות עצמית.
קצת סיפורים ותובנות מהדרך
כמה פוסטים מהפייסבוק שלי, על המסעות ועל מה שלמדתי בדרך.
מתנות ממני
